Arik Einstein died last night. An event so important in Israel that bdo called me from her base and woke me to discuss this. His music was so much part of our lives in Israel, that it's almost impossible to image an Israel without him. His voice instantly takes me back to hot, dusty days in Raanana, sunsets on the beach in Herzliya, cold days in Jerusalem, all those distant images of youth. The outpouring of grief in Israel can be felt all the way here in my office Egham.
Tomer explained his pain best on Facebook (If a little too dramatically):
התאבלתי על קרט קוביין שהיה בשבילי הנעורים
התאבלתי על יצחק רבין שהיה בשבילי האופטימיות
מתאבל על אריק איינשטיין. בשבילי הוא ארץ ישראל
הנעורים שלי התאבדו, האופטימיות שלי נרצחה... ארץ ישראל מתה הערב.
התאבלתי על יצחק רבין שהיה בשבילי האופטימיות
מתאבל על אריק איינשטיין. בשבילי הוא ארץ ישראל
הנעורים שלי התאבדו, האופטימיות שלי נרצחה... ארץ ישראל מתה הערב.
No comments:
Post a Comment